התעוררות מעט לתקיעות בסדר הפסוקים הנהוגים בסי' קר"ע שט"ן: "ערוב עבדך לטוב וגו'" "שש אנכי על אמרתך וגו"'. בנוהג שבעולם אדם עושה מסחר גדול ורוצה לקחת בהקפה צריך בטחונות, וכשאין לו מעמיד ערב. אבל הערב אינו רוצה לקבל ערבותו עד שיהי' בטוח שהנערב יוכל לשלם חובו, כגון שיהי' לו עסק טוב שבמשך הזמן יוכל לשלם הערבות. ע"כ אנו מבקשים מהשי"ת שיהי' כביכול הערב שנתקן לשנה הבעל"ט כל הדרוש, אבל הערב רוצה לדעת ע"מ אנו סומכים שיהי' בידינו לשלם. ע"ז משיבים אנו: "שש אנכי וגו' כמוצא שלל רב", וזהו דבר המספיק לשלם כי שמחה בעבודת ה' גדול ענינה מאד כנודע ע"פ האר"י ז"ל.
מדבר שור · פרק י״ט, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Midbar Shur
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדבר שור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.