מדבר שור · פרק י״ח, ב׳

ובפסיקתא: '"וד' נתן קולו לפני חילו' בראש השנה, 'כי רב מאד מחנהו' אלו ישראל, 'כי עצום עושה דברו' שהוא מעצים כחן של צדיקים שיעשו רצונו". ונראה לבאר כונתם ז"ל שהורו לנו ענין ר"ה שהוא כעין הקדמה לימי התשובה אע"פ שהוא מכללם. רק ענין ר"ה הוא להמליך את הבורא ית' עלינו, ולהכיר גדולתו וקדושתו ומעלת קדושת התורה והמצות ומעלת ישראל, וע"ז תקנו רז"ל מלכיות, זכרונות, שופרות. מלכיות כדי להכיר גדולת השי"ת שהוא מלך גדול על כל הארץ. זכרונות כדי להכיר מעלת בנ"א בכלל ומעלת ישראל בפרט שהם נזכרים לפניו, וכמש"כ: "ויזכור להם בריתו", ועי"ז יתעורר לתשובה מאהבה. אך צריך עוד להכיר גדולת התורה, ע"כ נתנו שופרות שמסופר בהם ענין מתן תורה, "אתה נגלית בענן כבודך ... על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות וכו ,"'שמזה נכיר רוממות התורה והמצות שבידינו שראוי שנדקדק בהן עד מאד. והנה כדי שיקבע בלבנו גודל מעלת ישראל וחבתם לפניו ית', שרצונו שתהי' עבודתם עבודת בנים למקום ויהיו עובדים מאהבה, קבע יום ר"ה להמליך אותו ית' קודם התשובה, ולשום אל לב כל הענינים המביאים לאהבתו ית'. וע"פ חז"ל מנע אותנו מהתודות לפניו עד עבור כל סדר היום וקדושתו כדי שיתעורר לבבנו בתשובה מאהבה, אז נוכל להתודות כראוי. וכדי להורות ע"ז שישראל עומדים במדרגה רמה והם נתבעים מפני חבתן בתשובה מאהבה שא"א כ"א אחרי הכנת היום הקדוש הזה, קבעו לנו אנשי כנה"ג בתפילה כל הענינים המורים שאנו נתונים לאהבתו ית"ש. עד שביום המשפט אין אנו משימים על לב להאריך כ"כ בצרכי עצמנו וכל האריכות אינה כ"א בכבוד שמים, וגם כשמבקשים על צרכי עצמנו "זכרנו לחיים" אנו מסיימים "למענך אלהים חיים" למען כבודך שנראה בעולם ע"י הצלחת ישראל. והנה ענין קול שמתיחס אל השי"ת כבר ביארו המפרשים שהוא שפע שכל, כמו "קול ד' בכח וגו'" שכונתו שפע השכל הנשפע ממנו ית', (ויש ג"כ שהוא קול נברא). לזה אמר שבר"ה השי"ת משפיע שפע שכל כדי להכיר כבודו וגדלו, '"וד' נתן קולו לפני חילו' בראש השנה", ופי' הטעם "כי רב מאד מחנהו" פי' רב באיכות וחשיבות, "אלו ישראל" שהם חשובים וראויים לתשובה מאהבה, ע"כ ראוי להקדים להם היום המקודש הזה שהוא מכשיר לתשובה מאהבה. והנה הבעלי תשובה שבישראל צריכים להקדמת ר"ה כדי לזכות לתשובה מאהבה, והצדיקים כדי שיוסיפו אומץ יותר בעבודתו, שהיא תשובת הצדיקים כמפורסם מעשה דר"ס גאון ז"ל. אמר '"כי עצום עושה דברו' שהוא מעצים כחן של צדיקים שיעשו רצונו", ע"י ההכרה בגדולתו שר"ה מיוחד לזה, מוסיפין הצדיקים כח לעשות רצונו, כי מתוך שמשכילים עכשיו יותר בגדולתו הם מכירים שעבודתם הקודמת לא היתה חשובה כלום, ועי"ז גם הצדיקים הגדולים עסוקים הם בתשובה. וזוהי ג"כ טובה לישראל, שע"י שכולם יחד נעשים אגודה לעשות תשובה מתקבלת התשובה ביותר בכלל תשובת הצדיקים, מה שא"כ אם הצדיקים לא היו עסוקים בתשובה כלל לא הי' שיתופם עם הבינונים שיתוף גמור כיון שזה עסוק בדבר אחד וזה בענין אחר. ואמר שכ"ז הוא הקדמה ליום ד' הגדול והוא יוה"כי, כדי שתהי' התשובה שלמה ליוה"כ והזכות גדולה.