והנה במדרש שיר השירים איתא: "ר' שמעון בשם ר' חנין דציפרין אמר שיר כפול". ופי' כפילתו הוא כמש"כ כי ענין הרעיה והדוד יפורש בשני דרכים, והם שתי מדרגות שהן זו למעלה מזו. וכל הענינים שבשיר המקודש הזה קודש קדשים הם, שכוללים ענין קודש וענין קדשים רבים כמו שיתבאר. ונבין ג"כ מאמר רבי עקיבא במס' ידים ובמד"ר: "ח"ו לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים". שיש להבין מליצת הלשון "שאין כל העולם כולו כדאי", גם במה יתעלה שיר השירים מכל הכתובים ובאיזו מדרגה הם קודש והוא קודש קדשים. ויובן כ"ז במה שנבאר תוכן אלה שני הדרכים שמגילה זו תפורש על פיהם, במה יבדלו זה מזה. הדרך האחד שהדוד העליון הוא מלך הכבוד ב"ה השי"ת, והרעי' היא כנס"י, והדרך הב' שהדוד הוא ישראל השוגה באהבת בתו של מלך הכבוד ב"ה היא תורת ד' תמימה. אבל עלינו להבין על מה נוסדו חילוקי הדברים, ובאיזו מדרגה אנו מדברים כשאנו מפרשים את השיר המקודש בדרך הראשון שהדוד הוא השי"ת והרעיה היא כנסת ישראל, ובאיזו מדרגה אנו עסוקים בפירושנו שהדוד הוא ישראל עם קרובו והרעיה היא תורת ד' תמימה. ונבאר תחילה פסוק: "הראני נא את כבודך" ששאל אדון הנביאים ע"ה, והשיבו השי"ת: "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי", ואמר עוד: "וראית את אחורי ופני לא יראו". אף שהמקום נורא מאד לדבר בו, מ"מ ד"ת כפטיש יפוצץ סלע, הרשות נתונה לכ"א לדרוש כפי כחו. והנה מדברי הרמב"ם בה' יסודי התורה נראה שמפרש בבקשת "הראני נא את כבודך" להשיג עצמותו ית'. וע"ז קשה טובא, חדא שאיך יעלם ממנו ע"ה שאין זה מחק כל ברי' להשיג עצם כבוד הבורא ית' ואיך יבקש דבר שאינו בחק ההשגה. וע"כ יותר נ"ל לומר שביקש דבר שהוא בחק ההשגה, גם הוא שייך אל ענין קבלת התורה שהוא חלקו של משרע"ה, ועפ"ז נבאר ג"כ תשובת השי"ת "וראית את אחורי ופני לא יראו". גם אם נאמר שהיתה הבקשה השגת עצם כבוד הבורא שהיא דבר נמנע מצד עצם חק המציאות, לא רק מצד חומר הגוף המבדיל, שהרי גם מלאכי השרת שהם נקיים מגוף ג"כ שואלים זה לזה רק "איה מקום כבודו" ולא כבודו והאיך כבודו, מפני שהוא למעלה מהשגתם, א"כ איך תבא התשובה "כי לא יראני האדם וחי", משמע רק בחק האדם בחייו הוא נמנע. ומכש"כ לפי דרשת חז"ל: "בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים", ואם על עצם כבוד הבוי"ת איך תתכן השגה לנברא בכבודו הגדול יתעלה.
מדבר שור · פרק י״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Midbar Shur
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדבר שור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
