מדבר שור · פרק י״ז, א׳

"א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב: 'כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע". הנה הקושי שיש בזה המאמר שהקשו בתו' איך יאמר: "למה נמשלו ישראל", ופשטא דקרא דמשתעי בלשון זכר נראה שהדברים מוסבים על השי"ת, שאותו ית' ידמו להדוד האוהב את כנס"י הקדושה אהובתו. אבל פשטן של דברים נראה שרבי חמא פי' ענין הרעי' והדוד שהוא על התורה וישראל. הרעי' היא התורה תורת ד' תמימה, וכדחז"ל: "כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה", והדוד הוא עם ישראל שלקח לו תורת ד' להיות ברית עולם ביניהם. ע"כ פי' "כתפוח בעצי היער" על ישראל. וזה באמת אחד משני הדרכים הגדולים שהשיר המקודש יפורש בהם. הדרך האחד שהרעי' היא כנסת ישראל והדוד הוא השי"ת, והדרך הב' שהרעי' היא תורת ד' תמימה והדוד הוא ישראל עם קדוש, שהתורה הקדושה מתרפקת על אהבתו מצד עוצם קדושת נפשות עם ד' אלה אשר מראש צורים חוצבו. ועתה אחרי שסלקנו בפשטא הזרות הנשקפת ביסוד דרשה זו בעה"י, נבא לבאר בפרטות במה תהי' מכוונת הקדמת נעשה לנשמע אל המשל של פריו קודם לעליו, ומה הוא היתרון של הקדמת נעשה לנשמע. ולישב את כ"ז נקדים את האמור עם הספר תורת האלהים בסדר משפטים בפרשת "ואל משה אמר עלה אל ד ."'שבתחילה כתוב שם: "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ד' ואת כל המשפטים, ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ד' נעשה". ואח"כ: "ויכתב משה את כל דברי ד' וגו' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". שיש להבין למה הוצרך לומר להם תחילה בע"פ ואח"כ בספר בכתב. גם למה כשדבר עמהם בע"פ כתוב: "ויען כל העם קול אחד", ואח"כ לא נאמר "קול אחד" כ"א "ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". גם בתחילה אצל הסיפור של בע"פ כתוב: "כל הדברים אשר דבר ד'"ת שנראה שבאו לרבות איזה דבר, ואח"כ לא נאמר "כל הדברים" כ"א "כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". ועל כל אלה יש לבאר למה מתחילה אצל בע"פ לא אמרו כ"א "נעשה" ואח"כ בכתב אמרו "נעשה ונשמע".