(כא) אָמַר הֶחָבֵר: אֵינֶנּוּ שׁוֹקֵעַ אֶלָּא בְעֵינֵי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָנוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה, וּמֵבִיא רְאָיָה מִדַּלּוּתֵנוּ וְעָנְיֵנוּ וּפִזּוּרֵנוּ, שֶׁנִּשְׁקַע אוֹרֵנוּ, וּמִגְּדֻלַּת זוּלָתֵנוּ וְהַשָּׂגָתוֹ לָעוֹלָם וּמָשְׁלוֹ בָנוּ, כִּי יֶשׁ לוֹ אוֹר.
הכוזרי · פרק ד׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכוזרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.