וטעם שמואל (נדרים לב.) שהפריז על המדה לומר (בראשית טו, ח) "במה אדע", זהו שלא היה לאברהם* מעלת השני, מפני שהוא היה הראש כאשר אמרנו למעלה, ומעלת השני מדת הדין מדת יצחק, שהיה דבק במדת הדין. אבל אברהם, מפני שהיה נוטה מן מדת הדין, לכך הפריז על מדותיו של הקב"ה לומר "במה אדע", שכל מדות* של הקב"ה הם במדת הדין, ומה שאמר "במה אדע" הפריז על מדותיו שהם מדת הדין, ויצא מקו מדת הדין.
גבורות השם · פרק ט׳, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.