גבורות השם · פרק ט׳, ל״ד

דע כי היו דברי חכמים כדברי תורה, הכל בציור השכלי כאשר ראוי לחכמים, ולא כדברי מחשבה. ולפיכך מה שנתנו סבה לעונש זרע אברהם, הוא סבה שכלית, שראוי לפי ציור השכלי שיהיה זרע אברהם בגלות. ודע כי ראוי שיהיה העונש נמשך אל זרעו של אברהם בשביל אברהם, כי חסרון השורש יתגלה ויראה בענפים ביותר, כי זה ענין הענף שבו יתגלה כח השורש. ולפיכך חטא השורש יתגלה בענפים ביותר ממה שנראה בשורש עצמו. ואין החטאים שוים; כי החטא אשר הוא במקרה לאדם, אינו שקול כמו החטא אשר הוא בעצם לאדם. ובזה הארכנו למעלה במה שחטא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה, בעבור שעצמם ראוים הם לטהרה ולנקיות מן החטא, ולכך לישראל החטא מקרי להם, ולאומות החטא עצמי להם. ולפיכך החטא אשר הוא בעצם, והוא קטן, נחשב יותר ויותר מן החטא גדול שהוא במקרה, ועל זה יש ראיות הרבה מאוד, ואין כאן מקומו. ולכך אל תתמה אם נראה* החטא שאמרו חכמים בעיניך קלה, בעבור כי החטא בשורש הוא חטא עצמי.