ורבי יוחנן סובר דגם זה בראש המאמינים, שהוא אברהם, ששאל אות, לא יתכן לומר, רק שלא הכניס גרים תחת כנפי שכינה. וזה היה כבוד להשם יתברך שגרים באים להתגייר ולהאמין בו יתברך, והוא לא עשה. וזהו כמי שמתעצל שיקנו הבריות אמונה בו יתברך, ולא הקפיד על האמונה בו. והשם יתברך רוצה שיהיה שמו נודע בכל העולם ויאמינו בו. ולפיכך נשתעבדו בניו ד' מאות שנה, ואחר כך יצאו בנסים ונפלאות, עד שגרים הרבה באים להתגייר ולהאמין בו, כדכתיב (שמות יח, א) "וישמע יתרו וגו'", וכן ברחב הזונה. ועל זה נאמר (שיה"ש א, ג) "שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך".
גבורות השם · פרק ט׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.