גבורות השם · פרק ח׳, מ״א

ויש מחליפין "נופלת" זו בבל, דכתיב (ישעיה כא, ט) "נפלה בבל". פירוש, לפי שנקרא (דניאל ב, לח) "רישא דדהבא", והראש הוא בעליון ובגובה, לפיכך נקרא השפלתה נפילה. "גדולה" זו מדי, שנאמר (אסתר ג, א) "אחר הדברים האלה גידל המלך [את המן]". ענין זה של "גידל" רמז על מלכות מדי שהוא* מגדל את המן, כאשר אמרו במדרש שהיה אחשורוש מגדל את המן יותר ממנו. וכך אמרו במדרש (ילקו"ש ח"ב תתרנג) "וישם את כסאו" (אסתר ג, א), שהיה עושה לו בימה למעלה מבימתו. והוא לגודל כח עמלק, שנאמר (שמות יז, טז) "כי יד על כס יה וגו'". ומזה תבין גודל כח המן, שהוא זרע עמלק, שעליו בפרט אמר (שם) "מלחמה לה' בעמלק". ולפיכך היה המן, שהוא מזרע עמלק, ראוי לגדולה יותר מן אחשורוש. וראוי שיקרא מלכות זה "גדול", שהרי יש בו גדולה יתירה על ידי המן.