גבורות השם · פרק ח׳, מ׳

וכאשר תבין ענין* ד' מלכיות אלו תדע, כי שלש מלכיות כל אחת ואחת היתה מושלת על ישראל בענין מיוחד. ויש באדם ג' דברים; גוף, ונפש, ושכל, שלש מעלות זו על גבי זו. ומלכות בבל לא היה רוצה רק לשעבד אותם בגוף, כדכתיב (ירמיה כז, יב) "הביאו עצמכם בעול מלך בבל וחיו". ולא תמצא שהיה נבוכדנצר חפץ רק עול על ישראל, ולפיכך לא היה שיעבוד של מלכות [בבל] רק בגוף. ומלכות מדי היה רוצה לקחת נפשם, ומלכות יון לבטל אותם מתורתן, שהיא שלימות השכל. ומלכות רביעית בשלשה משעבדין בהם; בעול, והרוגי מלכות, וגזרו שלא יתעסקו בתורה. וזה מפני כי מלכות רביעית שקולה כנגד ג' מלכיות, ודבר זה תמצא מבואר בויקרא רבה פרשת שמיני (יג, ה). ולפיכך מלכות בבל נקרא "אימה", שזהו מורה חשיבות, שאימתו מוטלת על אחר, ואין החשוב מבקש רק שררה. ומדי נקרא "חשיכה", שהחושך הוא העדר, לכך היה מבקש חס ושלום לכלות ישראל. ויון נקראת "גדולה", שמפני גדולתם היו רוצים לבטל התורה, שהיו מקנאין בהם, ואין גדול מתקנא רק בגדול שכמותו.