גבורות השם · פרק ח׳, י״ח

והתבאר דעת רבותינו ז"ל במדרש רבה (ב"ר מד, יד), על דעת מי שאמר שלא שאל אברהם אות. אמנם שם תמצא גם כן שיש מרבותינו ז"ל שאמרו ששאל אות על הירושה, וכמו שיתבאר לקמן. ושאלה הראשונה במקומה עומדת, למה שאל אברהם אות על הירושה, ולא שאל על הבנים. והנראה בזה כי הבנים, גם שאר בני אדם זוכים אל בנים, ואין זה שינוי ודבר חדוש בשום ענין, אף להיות זרעו ככוכבי השמים, שאין זה רק תוספת, ולא נקרא זה מתנה. ואף על גב דנס גדול היה זה, שהרי לפי המזל* לא היו לו בנים, מכל מקום אין זה מתנה נחשב, כיון שכל אדם בטבעו יש לו בנים, ועתה שהבטיחו על בנים, לא הבטיח רק שיהא כמו שאר בני אדם, ולכך לא שאל אות. אבל על נתינת הארץ צריך ברית ואות, דבר שהוא מתנה כמו הארץ, שנתן לו הארץ במתנה, שהוא ענין מחוץ, צריך קיום. שהאומר לאחד אתן לך דבר זה, כל זמן שלא זכה באותו דבר אינו מתנה, ולכך שאל אות.