גבורות השם · פרק ז׳, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונבואת "עד יעבור" לא היה נבואה, אלא שהקיש הכתוב ביאה שנייה לביאה ראשונה, ולא יצא מפי הקב"ה לטובה בפירוש, ויכול לגרום החטא שישתנה. שההיקש לא בא רק לומר שראוי לעשות נס בביאה שנייה כמו בראשונה, כלומר ששניהם שוים. וכן בפרשה הזאת, לפי שמתחלה לא היה נתינת הארץ לאברהם רק הבטחה, לכך אמר עתה (בראשית טו, יח) "לזרעך נתתי", בלשון עבר, אחר שכרת ברית על נתינת הארץ. כלומר שאין עוד הבטחה, אך הוא דבר מקוים.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.