ובמדרש תנחומא (צו אות א), זה שאמר הכתוב (תהלים פט, ז) "מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים". בלעם הרשע היה אומר, מה הקריב לפניו אברהם, איל אחד, שנאמר (בראשית כב, יג) "והנה איל אחר וכו'", אם רוצה אני מקריב לפניו בני ובתי, שנאמר (מיכה ו, ז) "האתן בכורי פשעי" זה בנו הבכור, "פרי בטני חטאת נפשי" (שם) זה בתו. רְאֵה בלעם הרשע היה ערום, אומר (במדבר כג, ד) "את שבעת המזבחות ערכתי", לא היה אומר 'שבעה* מזבחות ערכתי', אלא "המזבחות". אמר, משנברא אדם עד עכשיו שבעה מזבחות בנו; אברהם בנה ארבעה, יצחק בנה אחד, יעקב שנים, ואני כנגד כולם ערכתי. אמר לו, רשע, אילו הייתי מבקש קרבן, הייתי אומר למיכאל וגבריאל שיקריבו קרבן, שנאמר "מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים". אין אני מקבל קרבנות אלא מבני ישראל, שנאמר (ויקרא ו, ב) "צו את אהרן ואת בניו וגו'", עד כאן.
גבורות השם · פרק ס״ט, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.