ונראה דבפלוגתא דרב ושמואל דבפרק הרואה (ברכות סא.) פליגי; "ויבן את הצלע" (בראשית ב, כב), פליגי רב ושמואל; חד אמר, פרצוף. וחד אמר, זנב. פירוש, כי מאן דאמר פרצוף, סבירא ליה כי האשה כמו פרצוף שני, שהאשה עיקר כמו הזכר. ולפיכך כאשר היתה נבראת עם האדם, היתה נבראת פרצוף בפני עצמו, כמו האדם. ומאן דאמר זנב, סבירא ליה כי האשה טפילה אצל האדם. ולפיכך כאשר נבראת עם האדם, לא היתה נבראת פרצוף, רק זנב, שהזנב נמשך וטפל אצל הגוף. אמנם לפי דעת הכל קודם ישראל למלאכים.
גבורות השם · פרק ס״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.