ביאור* זה כי כאשר עלו ישראל מן הים אז קנו ישראל עצם מדריגתן ומעלתן, כמו שמבואר בספר הזה, כי ישראל לא קנו עצם מעלתן עד אחר שעברו ים, ולכך שם ישראל "עברים" (שמות ב, ו), על שם "עבר ים" (שמו"ר ג, ח), כמו שנתבאר למעלה מדברי חכמים. וכל בריאה שנברא מן השם יתברך לא נברא אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז) "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". ולפיכך כל הנבראים בעולם אומרים שירה אל הקב"ה, כי השירה כבודו יתברך, ובכל נמצא יש בו מן כבודו יתברך, וזאת היא השירה מן הנמצאים. ומפני זה כאשר קנו ישראל עצם מעלתן כשעברו ים, אז מיד אמרו שירה, כי במה שנעשו ישראל לעם ראוי שיהיה זה לכבוד השם יתברך, ואמרו שירה.
גבורות השם · פרק ס״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.