בפרק הזה אוסיף לך מדברי חכמים, ואיך החזיקו הדבר הזה, עד שלא יהיה לך* ספק בדבר הזה. במדרש תנחומא בפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר", כיון שישראל חנו על הים בקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולא הניח להם הקב"ה. אמר להם, בני נתונים בצרה, ואתם מבקשים לומר שירה, שנאמר (שמות יד, כ) "ולא קרב זה אל זה כל הלילה". כיון שעלו מן הים בקשו מלאכי השרת וישראל לומר שירה. אמר רבי אבין הלוי, [משל למה הדבר דומה], למלך שירד למלחמה ונצח, בא בנו ועבדו ועטרה בידם. אמרו לו למלך, עבדך ובנך מבחוץ ועטרה בידם, מי יכנס תחלה. אמר להם, עבדי יכנס תחלה*, בני יכנס תחלה. כך אמר הקב"ה, הניחו ישראל תחלה לומר שירה, שנאמר "אז ישיר". נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים, מי יקלס תחלה. אמר רב, אדון השלום עושה שלום ביניהם, שנאמר (תהלים סח, כו) "קדמו שרים" אלו ישראל, "אחר נוגנים" (שם) אלו המלאכים, "בתוך עלמות תופפות" (שם) אלו הנשים. אמר רבי לוי, השמים, לא אקבל את הדבר, אלא הנשים קלסו תחלה, שנאמר "בתוך עלמות תופפות", העלמות בתוך. התחילו מלאכי השרת להתרעם; לא די שקדמונו* האנשים, אלא אף הנשים. אמר להם, חייכם כך, כתיב (יחזקאל ג, יב) "ואשמע אחרי קול רעש גדול וגו'", מהו "אחרי", אחר שקלסתי אני וחבירי, אחר כך אמרו מלאכי השרת (שם) "ברוך כבוד ה' ממקומו", עד כאן.
גבורות השם · פרק ס״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.