ואמרו בגמרא (פסחים קיח.), ולמה נקרא "הלל הגדול", שהקב"ה יושב ברומו של עולם, ומחלק מזון לכל בריה. פירוש, כי יש בהלל הגדול (תהלים קלו, א-כו) כ"ו "כי לעולם חסדו", ובו נזכר (שם פסוק כה) "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". ונקרא "הלל הגדול" על שם הקב"ה שהוא יושב ברומו של עולם, ומחלק מזון לכל בריה. וענין זה שהקב"ה יושב ברומו של עולם, בא להודיע שהשם יתברך אשר הוא קיום הנמצאים, ולכך נותן לנמצאים קיום ומפרנסם. ודבר זה הוא עליון במעלה יותר מן הבריאה, לכך אמר שהקב"ה יושב ברומו של עולם כשהוא מחלק מזון, להודיע על מדריגה יותר גדולה שהמזון בא ממנה. וראיות עצומות הם על זה, שהרי נתינת מזון הוא לכל בריה, וכל בריה משותף בו. ואין ספק כי דבר כזה יותר עליון מן עיקר הבריאה, שכל בריאה ובריאה יש לה יצירה מיוחדת, שאין זה כזה. אבל במזון הכל שוים, כי גם מזונות הכלב ראוי לאדם, ולפיכך המזון דבר השוה לכל הוא, גדול וקטן, אמר "ומחלק מזון לכל בריה".
גבורות השם · פרק ס״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.