"מן המיצר קראתי" (תהלים קיח, ה), ובמדרש (ילקו"ש ח"ב רמז תתעה), בכל שם שהם קוראים אל הקב"ה הם נענים; קוראים ב"אל שדי", (בראשית כח, ג) "ואל שדי יברך אותך", וענה אותם בשדי, (בראשית לה, יא) "אני אל שדי פרה ורבה". ב"אלקים", (בראשית טו, ב) "ה' אלקים מה תתן לי", וענה אותם באלקים, (שמות ב, כג) "ותעל שועתם אל האלקים". קראוהו בשם "י-ה", (תהלים קיח, ה) "מן המיצר קראתי י-ה", וענה אותם (שם) "במרחב י-ה". פירוש, כי תפלת הצדיקים נשמעה לפני הקב"ה לגמרי*, עד שנתן להם בקשתם כמו שהיו קוראים. וכאשר קראו בשם "י-ה" מן המיצר, היו נענים בשם "י-ה" כמו שקראו, כי בשם "י-ה" דוקא קראו. והטעם, כי שם "י-ה" מרחיב בצרה, "כי בי-ה ה' צור עולמים" (ישעיה כו, ד), ומאחר שבשם הזה נברא העולם, מרחיב בצרה. כי במדריגה הזאת שממנו נברא העולם אין צרות, כי הוא יתברך סדר העולם בטוב, ואין חסרון בסדר הבריאה כלל. לפיכך שם זה מרחיב בצרה, שלא יהיה צרה, ואין להאריך. לפיכך כתיב "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה".
גבורות השם · פרק ס״ד, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.