ואחר כך אמר (תהלים קיח, ב) "יאמר נא ישראל*", שיש לישראל במה שהם בניו (דברים יד, א), עלולים בעצם, דביקות מיוחד בו יתברך. ואין ספק מצד שהם בניו הם דביקים בו, כמו הבן שהוא מצטרף אל האב. ולכך אמר "יאמר נא ישראל" בלשון יחיד, ולא אמר בלשון רבים, ובמדרש (ילקו"ש ח"ב רמז תתעה), "יאמר נא ישראל", ישראל סבא. ופירוש זה, כי כלל ישראל יש להם דביקות בו יתברך כשהם מתחברים* ומתיחדים בעצמם ביחד, והם מתאחדים בעצמם על ידי יעקב אביהם, שכלם הם בניו, ועל ידי* יעקב אביהם יש לישראל דביקות בו יתברך, ולכך אמר "יאמר נא ישראל" בלשון יחיד. ואחר כך אמר (תהלים קיח, ג) "יאמרו נא בית אהרן", כי בית אהרן דבקים בו יתברך מצד האהבה, כמו שהתבאר. ו"יראי ה'" (שם פסוק ד) דבקים בו מצד היראה. ופירוש זה נכון.
גבורות השם · פרק ס״ד, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.