כי יש צדיקים דבקים במדת הדין, ויש צדיקים דבקים במדת הרחמים, ויש צדיקים דבקים במדת החסד. ואלו שמות הצדיקים, "חנניה" "מישאל" ו"עזריה"; חנניה דביקותו במדת הדין, ומורה עליו שמו, שכן הוא* מדברים למדת הדין "חנני ה' חנני". וכן תקנו חכמים (רמב"ם נוסח ברכהמ"ז) "הזן את העולם בחן בחסד וברחמים", והבן דבר זה היטב. מישאל הוא דבק במדת הרחמים, ונקרא "מישאל" לשאלת הרחמים. ועזריה דביקתו במדת החסד, כי הוא יתברך העוזר ביד ימינו, ודברים אלו מופלאים והם ידועים. ולפיכך היו מבקשים כל אחד ואחד נגד מדתו שהיה דבק בה. כלל הדבר אשר רמזו ז"ל שזכר שלשה דברים, נגד שלש מדות.
גבורות השם · פרק ס״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.