"השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז). פירוש, השם יתברך הוא הטוב והמשפיע הטוב, שהרי "השמים לה' והארץ נתן לבני אדם", כל זה מטובו יתברך, אשר הוא המשפיע הטוב לנמצאים ליתן להם הארץ. והיינו דאמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה.), רבי לוי רמי; כתיב (תהלים כד, א) "לה' הארץ ומלואה", וכתיב "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". לא קשיא, כאן קודם ברכה, וכאן אחר ברכה, עד כאן. ופירוש דבר זה, כי בודאי הכל הוא להקב"ה*, ואין (-לבריאה-) [לבריה] דבר מצד הדין והמשפט, רק בשביל שהוא יתברך מבורך, ובשביל כך משפיע לנמצאים. לפיכך קודם שנתן הברכה אל הקב"ה, הכל הוא להקב"ה, כי אין לבריה שום דבר מצד הדין, והכל הוא של הקב"ה, רק מצד שהוא ברוך ומשפיע הטוב לנמצאים, מזה הצד יכולים הבריות להנות*. ולפיכך הזכיר זה כאן, לומר כי "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" מצד טובו, שהוא ברוך נתן הארץ לבני אדם, ולפיכך ישפיע גם כן הטוב לישראל.
גבורות השם · פרק ס״ד, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.