ולא אמר 'רגלים "להם" ולא יהלכון', כמו שאמר "עינים להם ולא יראו". וכן כל הארבע הראשונים כולם הזכיר אצלם "להם", אבל בג' אחרונים לא הזכיר "להם" כלל. כי יש לך לדעת כי אלו האברים, שהם הפה והעינים והאזנים והאף, הם פועלים פעולה שאינה מתיחסת אל הגוף, כי הפעולה המתיחסת לגוף, שיפעל על ידי מישוש, כי כל גוף לא יוכל לפעול כי אם על ידי מישוש. ואלו כחות אשר אמרנו אינם פועלים על ידי מישוש, ולפיכך פעולתם אינו דומה לפעולת הגוף. ובשביל זה נבדלים הכלים האלו מן הגוף, שאם לא היו* נבדלים מן הגוף לא היו פועלים פעולה שאינה דומה לפעולת הגוף. אבל מפני שהם פועלים פעולה שאינה שייך לגוף, מזה נדע כי אלו האברים נבדלים משאר הגוף. לכך אמר על האברים האלו "להם", כי לשון "להם" מורה על שהם נבדלים מן הגוף, כי כן משמע לשון "להם", שאין הפה והעינים והאזנים והאף הגוף בעצמו. אבל האברים הידים הרגלים והגרון, בשביל שיש להם מעשה גוף, שהרי הידים פועלים במישוש, שהוא פעולת* הגוף. וכן הרגלים שהם לתנועה, שהוא מתיחס אל* הגוף. ומכל שכן הגרון, כי אין לגרון רק השמעת קול, ואין כאן הוראה על כח שאינו גוף. אבל הידים יאמר עליהם "ידיהם ולא ימישון", וכן ברגלים, וכן בגרונו, לפי שאלו אינם נבדלים.
גבורות השם · פרק ס״ד, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.