גבורות השם · פרק ס״ג, י״ג

ויברך על המרור וישקענו בחרוסת, ולא ישהנו בתוכו, דלא לבטל טעם מרירותו, ויברך על אכילת מרור. וסבר תנא קמא (פסחים קיד.) שלא הוי מצוה אלא משום קפא (פסחים קטז.), פירוש שרף החזרת שהוא קשה, והחרוסת מבטלו (רש"י ורשב"ם שם). ורבי אלעזר בר צדוק סבר (פסחים קיד.) שהוא מצוה. ומפרש בגמרא (פסחים קטז.) מאי מצוה, רבי לוי אמר, זכר לתפוח. ורבי יוחנן אמר, זכר לטיט. אמר אביי, הלכך חרוסת צריך לקיוהי, וצריך לסמכיה; לקיוהי, זכר לתפוח. לסמכיה, זכר לטיט. תניא כותיה דרבי יוחנן, תבלין זכר לתבן, חרוסת זכר לטיט, עד כאן.