גבורות השם · פרק ס״ב, ו׳

ועוד יש לפרש שבא ליתן ההלל אל הקב"ה בשלשה דברים; האחד, מצד הנצחית, שאין הפסק אליו. השני, מצד שהלול שלו בכל מקום. השלישי, שהוא ברוממות על הכל. וכנגד הנצחית אמר (תהלים קיג, ב) "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם", כלומר שהוא נצחי בכל זמן, שמו מבורך, ואין הפסק. ואחר כך אמר שהלול שלו בכל מקום בכל העולם, כי מה שאמר (שם פסוק ג) "ממזרח שמש עד מבואו" בא לומר כי בכל העולם "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", והוא כולל כל העולם, שהוא ממזרח שמש עד מבואו. ואחר כך אמר (שם פסוק ד) "רם על כל גוים", כי אחר שאמרנו כי שבחו נצחי, ובכל העולם, אמר כי לשבח שלו עלוי ורוממות, שהוא מתרומם על הכל. לכך אמר "רם על כל גוים ה'", כי הגוים מחולקים לשבעים לשונות, והוא מתרומם על הכל, בזה תדע רוממות שלו. וזה כי אם לא היה רוממותו על הכל, לא היה רם על כל גוים חלופי האומות. ומצד שהוא רם על כל גוים אשר הם מחולקים, הוא גבוה מן כל המלאכים. כי המלאכים אינם רמים על כל גוים, אך לכל אחת ואחת מן האומות יש מלאך המושל עליהם, והוא יתברך מושל על כל גוים, בזה נדע שהוא רם על כל המלאכים הרמים, כמו שאמר (דברים י, יז) "כי הוא אלקי האלהים ואדוני האדונים". וכשם שהוא עליון, כך ישיבתו בשמים ממעל, וזה שאמר "על השמים כבודו". נמצא לפי זה ההלול הוא בשלשה פנים; אם מצד הנצחית בכל הזמנים, ואם בכל העולם, ואם בתכלית העלוי והרוממות, שהוא מתרומם על כל. ופירוש ראשון עיקר כאשר תבין האמת.