גבורות השם · פרק ס׳, ט׳

וכן "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל כי אם צלי אש" (שמות יב, ט), הכל ענין זה, כי הבשול במים או בשאר משקין, חלקיו מתפרדין על ידי הבשול ומתחלקין, אבל צלי אש, מכח האש, אדרבה, נעשה הבשר אחד, כי האש מוציא הרוטב, ונעשה הבשר קשה ואחד, לא כן כאשר מתבשל במים, שנעשה פירורים. וכן אסור* מטעם זה שאין לאכול אותו נא, אלא כאשר הוא צלי אש, ואז הבשר מתקשה מכח האש. וכל זה מורה על ענין האחדות, שראוי שיהיה קרבן אחד אל השם יתברך שהוא אחד. ועוד כבר אמרנו פעמים רבות כי המים לא נקראו בכתוב רק בלשון רבים, ופירשנו הטעם (למעלה פי"ח) בפסוק (שמות ב, י) "כי מן המים משיתהו" כי הם חומרים, ואין אחדות רק בצורה. לכך קרבן הזה המורה על אחדות, אסור לבשל במים, וכל משקה שהוא כמו מים. ודבר זה ענין מופלג ותבינהו.