גבורות השם · פרק נ״ט, י״ב

וכן כל הדברים הנמשכים אחר זה הוראה על מעלה זאת, שישראל אינם מסורים תחת טבעי העולם כלל. וכן "העבירנו בתוכו בחרבה", שהוא מעלה בפני עצמו, שאפשר שהיה נשאר קצת מים מן הים, ולא היו עוברים בחרבה, ולא היה בטל שֵׁם הים לגמרי, שהרי יש כאן ים עדיין. אבל שהיו עוברים בחרבה הוא מדריגה בפני עצמו, שבטל שֵׁם הים. ועוד "שיקע צרינו בתוכו", וזהו תוספת מעלה, כי קריעת ים סוף אשר קרע להם הדברים הטבעיים, ואילו שונאיהם של ישראל נטבעו בים, כי דברים הטבעיים נבקעים ונפסדים לפני ישראל והצלתם. ולא עוד, אלא פועלים לאבד אויביהם, והנה הם פועלים דבר והפכו, וזה יותר בלתי טבעי. ואחר כך העלה אותם מעלה אחרת, וסיפק צרכיהם במדבר ארבעים שנה. כלומר מקום מדבר, שהוא בלתי טבעי להיות לאדם שם צרכיו, והקב"ה הוא סיפק צרכיהם במדבר ארבעים שנה, שתראה בזה כי ישראל נוהג עניניהם שלא על פי הטבע, אחר שספק צרכם* ארבעים שנה, כל כך זמן רב, שתראה מזה כי הנהגתם לגמרי אינה טבעית. ואחר כך האכילם את המן, שהוא מזון אינו טבעי לגמרי, וכמעט שהוא אינו גשמי כלל, שהוא היה נבלע באברים (יומא עה:), והיה מובדל ומופרש מפחיתות החמרי לגמרי.