גבורות השם · פרק נ״ט, י״א

וחמש מעלות האמצעיות כלם גם כן מה שישראל קנו מן המעלה שהיו מתעלים על הטבע, וכל אחת יותר* מן הראשונה; כי קריעת הים הוא מעלה לישראל מה שלא היו בכל המכות במצרים, שהיה הים, שהוא אחד ממציאות העולם, נחרב ויבש. לא כמו שאר נסים שהיו במצרים, שהיו המכות בדברים פרטיים ממציאות העולם, אבל הים שהוא יסוד המים, אין זה פרטי, ונחרב הים. אף על גב שהכה היאור בדם ובצפרדעים, והארץ בכנים, הפרש גדול יש, שעיקר המכה מה שהיו הכנים שולטים בארץ מצרים, והמכה נקראת "כנים", לא הפסד הארץ, כי אין זה חורבן והפסד נחשב לארץ. ומה שהכה היאור, אין היאור נחשב כמו הים, כי הים הוא נחשב יסוד המים, עליו אמר הכתוב (תהלים צה, ה) "אשר לו הים והוא עשהו", וקיבל הים הפסד, ונחרב הים. לכך בקוע המים הוא ענין יותר נפלא, שהיתה המכה בדבר שהוא עיקר העולם. לכך במצרים היה פועל באצבע בלבד (שמות ח, טו), כי האצבע מורה על פרטיים. אבל הים היתה המכה ביד (שמות יד, לא), כמו שהתבאר לך הטעם כי בכל היד המכה כללית, ולא פרטית.