והשם יתברך במצרים פעל שנוים על ידי שני דברים אלו; שהרי אין ראוי שיהיה המטֶה פועל צפרדעים וכנים וברד וארבה וחושך, והיה המטה פועל דברים אלו. לכך אומר "באותות" זה המטה. ושנוי השני מצד המתפעל, שיהיה מן המים דם. ושנוי זה מן המתפעל, שאינם ראוים לזה המים. והשם יתברך רצה לחדש במצרים שנוי מצד הפועל, ומצד המתפעל, וזה "באותות ובמופתים" (דברים כו, ח). ודרשו "באותות" זה המטה, "ובמופתים" זה הדם, וכבר התבאר ענין זה. ועיין בפרק שאחר זה תמצא עוד מבואר שהדם נקרא "מופת", ולא שאר מכות, וזה עיקר הפירוש כאשר תבין דברי חכמים. כלל הדבר, כי הנסים הם שנים; נס בפועל, והוא יקרא "אות". ונס במקבל הפעולה, וזה יקרא "מופת".
גבורות השם · פרק נ״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.