גבורות השם · פרק נ״ד, ל״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ויש בזה עוד בעצת רשעים אלו החרטומים עצה עמוקה מאוד שירחץ בדם קטני ישראל, והוא דבר מופלא, נתבאר לך למעלה (פי"ט) אצל "ולכהן מדין שבע בנות" (שמות ב, טז). נתבאר שם כי הדם הוא מטהר את המצורע במה שהמצורע הוא כמו מת, והדם הוא חיי הבריה. ודוקא קטני ישראל, ולא גוים*, מה שנאמר עליהם (דברים ד, ד) "חיים כלכם", ובדבר זה רצו לטהר ולהחיות אותו. ומספר שלש מאות הוא דבר מופלג בחכמה, שיש בו חיות בעבור שיש בו שלישי שהוא אינו קצה, כי השנים כל אחד קצה, ומה שיש בו קצה יש בו סוף, שהוא המיתה, אבל האמצעי הוא שאין לו קצה. והוא סוד "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה:), במה שהוא שלישי לאבות, והוא אמצעי, כאשר ידוע למבינים, ונתבאר בספר גור אריה בפרשת ויחי. וכל זה כוונו החרטומים.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.