ועוד כי נוכל לפרש כי "אובד" הוא שם, כמו (במדבר כד, כ) "ואחריתו עדי אובד". ונקרא לבן בשם "אובד" לפי שהוא אובד של יעקב, כלומר גורם ומסבב ליעקב אובד, כמו שיקרא האבן "מכשול" (ישעיה ח, יד), מפני שהוא מביא מכשול לאחר. כך היה לבן נקרא "אובד אבי", כלומר גורם ליעקב אבוד, כי במקומות הרבה נקרא הדבר על מה שהוא גורם ומסבב. ולא כתב לך "מאבד אבי", כי לא אבדו חס ושלום, רק נקרא "אובד", שלשון זה אף על גב שלא פעל כלל אבוד*, כמו שיקרא האבן "מכשול" אף על גב שלא נכשל בו אדם, רק מוכן הוא למכשול. כך מוכן לבן היה לאבוד של יעקב, אם לא שעזרו הקב"ה. ועוד*, כי אם כתיב "מאבד אבי", היה משמע פעם אחד, כי הפעל הוא לפי שעה. ואילו שם דבר לא יסור ממנו. ולכך* מפני כי תמיד רצה לאבד אותו, לא בשעה אחת, נקרא "אובד" שם דבר, שלא יוסר.
גבורות השם · פרק נ״ד, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.