והנה הראב"ע (דברים כו, ה) כאשר הגיע לפירוש זאת המלה, מפני שבדעתו היה רחוק שיהיה נקרא לבן הארמי "אובד אבי", כי אין טעם לומר "ארמי אובד אבי וירד מצרימה", ואין הדברים נקשרים ביחד. ועוד, כי "אובד" פועל עומד. ובשביל זה היה נוטה מדברי האמת, הוא פירוש רז"ל (ספרי שם), וחתר לו דרך אחרת. והנה מצאנו (דברים לב, כח) "כי גוי אובד עצות המה" תרגום אונקלוס (שם) "מאבדי עצות". וכן (תהלים ב, יב) "ותואבדו דרך" תרגום יונתן (שם) "ותהובדון אורחא". הנה שניהם פעלים עומדים, ועשה המפרש הנכבד אותם יוצאים, ויהיה זה כאחד מהם, אף על גב שהוא פועל עומד, יתפרש יוצא. וכאן יש טעם שלא יאמר "ארמי מאבד אבי", כי "מאבד" נאמר על הפעולה שיפעל, שהוא מאבד. וכאן מפני שלא היה רק מחשבה בלבד, ולא יצא אל* הפעל, כתב לך "אובד אבי", כי היה זה הפעל שפעל כמו פועל עומד, שהרי פועל עומד אינו יוצא הפעל לזולתו, וגם כן כאן לא יצא הפעל אל זולתו.
גבורות השם · פרק נ״ד, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.