וזהו שאמר אחריו "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו וכו'". ואין הפירוש כמו שפירשו בזה שאם לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים עד סוף כל הדורות. כי אפשר אפילו לא יצאו האבות, אפשר לבנים לצאת על ידי הקב"ה, ולמה אם לא הוציא את אבותינו הרי "אנו ובנינו ובני בנינו וכו'". אבל הפירוש שלא תאמר שאף שהיתה ההוצאה על ידי הקב"ה, אפשר ויכול להיות ההוצאה על ידי אחר בדורות הבאים, אין זה כן, שאם לא עשה הקב"ה את הדבר הזה שהוציא אותם ממצרים, אל תאמר שהיתה הוצאה אפשר על ידי זולתו בשום דור בעולם, אלא "היינו אנו ובנינו ובני בנינו וכו'". ומה שלא אמר כי אם לא הוציא הקב"ה האבות, היו האבות ובניהם משועבדים. דבר זה לא צריך לומר, אחר שהיה הקב"ה בעצמו מוציא אותם, אם היה אפשר ההוצאה על ידי אחר, לא היה הוא מוציא אותם בעצמו*. אלא שאף בדורות הבאים לא היה אפשר ההוצאה כי אם על ידי הקב"ה. וכך פירושו; ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים בעצמו, היינו משועבדים לעולם, שאף בדורות הבאים לא היה אפשר היציאה על ידי אחר. ולא תאמר שאף אם לא הוציא הקב"ה בעצמו את ישראל, היה אפשר לבנים שיצאו מעצמם, או על ידי אחר, זה אינו.
גבורות השם · פרק נ״ב, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.