ואף על גב שאמרו ז"ל שתרח עשה תשובה, כדאיתא בפרשת נח בסופו, ולמדו זה מדכתיב (בראשית טו, טו) "אתה תבא בשלום אל אבותיך", אביו עובד עבודה זרה היה, ומבשרו היה שיבא אליו. אלא ללמדך שעשה תרח תשובה. ואם כן אחר שעשה תשובה, למה נאמר ש"הרשעים בחייהם נקראים מתים". והרמב"ן ז"ל (בראשית יא, לב) תירץ בזה, שבסוף ימיו עשה תשובה קרוב למיתה. ויותר היה נראה לתרץ, שאף על גב שעשה תשובה, היה התשובה תולה ומיתתו היתה מכפרת לגמרי (יומא פו.), ובחייו נקרא מת. ויש לומר גם כן, כי לא קבל הקב"ה את תרח בתשובה רק בשביל בנו אברהם, ושניהם גרמו; תשובת תרח, ועל ידי אברהם קבל אותו בתשובה. והשתא לא קשיא הא דאמרינן במדרש, והביא אותו הרמב"ן ז"ל (בראשית יא, לב) שבשביל בנו אברהם בא תרח לחיי עולם הבא. דשנים גרמו; תשובת תרח, שאם לא עשה תשובה, לא היה מציל אותו אברהם. ואם לא היה אברהם, לא היה מועיל תשובתו, כיון שלא עשה תשובה לגמרי.
גבורות השם · פרק ה׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.