גבורות השם · פרק ה׳, י״ד

"ולא עוד", שלא די שאין לאברהם התקשרות ויחוס אל אביו, אך כי מזכיר מיתתו והעדרו ואחר כך מזכיר אברהם. מפני שכן נותן הדעת, כי ביאת האור הוא סלוק החושך, וכאשר האור זורח* נסתלק החושך. הנה לא היה יחוס אברהם אל תרח רק כמו האור אל החושך, וידוע כי האור והחושך, ביאת האחד סלוק האחר. ולא היה שום התקשרות לאברהם עם תרח אביו, ולפיכך כתיב (בראשית יא, לב) "וימת תרח בחרן" "ויאמר אל אברהם" (בראשית יב, א), כי ענין אברהם מתדבק אל מיתתו והעדרו, לא אל מציאותו, כי אברהם הוא אור, וכאשר זורח האור אין כאן חושך בעולם. ואף על גב שהיה תרח חי, הרי חייו של תרח כאילו מת, כי "הרשעים קרויים מתים אף בחייהם", והיה* האור זורח בעולם, כי כבר נחשב כאילו מת. ודבר זה ארוך מאוד לבאר איך שהרשעים אף בחייהם נחשבים כמו מתים.