בין* הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, ובין שלישי לרביעי אם רצה לשתות לא ישתה (פסחים קיז:). התוספות (שם) פירשו דבירושלמי (פסחים פ"י ה"ו) משמע טעמא כדי שלא ישתכר ולא יוכל לומר הלל (-והגדה-), אבל יין שבתוך הסעודה אינו משכר, ויכול לשתות כמו שירצה. אלא שיש לדקדק, דאם כן בין ראשון לשני אמאי ישתה, שמא ישתכר, ולא יוכל לומר הגדה. ואפשר לומר, דאין דרך להשתכר קודם מזונו, שאין האדם שותה כל כך הרבה עד שישתכר, לפיכך לא חשו לכוס שקודם המזון. ובתוך המזון, יין שבתוך הסעודה אינו משכר.
גבורות השם · פרק מ״ט, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.