ויש לפרש דכך מייתי ראיה; דהא גבי הב לן ונברך אף על גב דרוצה לשתות כסא דברכתא, ואינו מסיח דעתו (-ביין-) [מיין], דברכת המזון הוא גמר אכילה, חייב לברך. הכי נמי כסוי גם כן*, אף על גב דלא הסיח דעתו, כיון דהוא גמר, חייב לברך. ומשני, דהתם גבי ברכת המזון הוי גמר, כיון דאי אפשר משתי וברוכי. אבל כאן לא הוי הכסוי גמר, כיון דאפשר דשחט בחד ידא, ומכסה באידך ידא.
גבורות השם · פרק מ״ט, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.