והוא פירוש ראוי לסמוך על הטור, כי הסוגיא דגמרא סועד אותו, דקאמר שם (פסחים קז:), אמר רבא, מנא אמינא לה, דתניא בין ראשון לשני ישתה, ואי אמרת מסעד סעיד וכו'. ולפירוש התוספות, כיון דיין מעט סועד, אכתי קשה למה ישתה בין ראשון לשני, דאין נראה שיהיו שנים או שלשה רביעית יין נקרא טובא. ועוד, דקאמר (ברכות לה:) וחמרא מסעיד סעד כלל, והכתיב (תהלים קד, טו) "ויין ישמח לבב אנוש". מדקאמר "וחמרא סעיד וכו'", משמע שבא להוכיח מן הכתוב דאפילו פורתא לא סעיד, ואיך הוכיח מן המקרא דבר זה, שהרי אפשר לומר דאיירי בחמרא טובא, דלא סעיד לפירוש התוספות. אבל לפירוש אשר אמרנו אתי שפיר, דכל יין בעולם הוא סועד קצת, ומקשה וחמרא מי סועד קצת, והכתיב "ויין ישמח לבב אנוש", אבל לא סעיד. וזה הפירוש הוא נכון לפי סוגיית הגמרא בלי קושיא.
גבורות השם · פרק מ״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.