גבורות השם · פרק מ״ח, מ״א

ואמר רבי יהושע בן לוי, נשים חייבות בארבע כוסות, שאף הם היו באותו הנס (פסחים קח.-:). פירוש*, שהיה יציאת מצרים להם גם כן, כמו לאנשים. ואם תאמר, בישיבת סוכה נמי לחייבי* משום שהיו בנס של סוכה. ואין זה קשיא, דאף על גב שהיו הנשים בנס סוכה, רחמנא פטרה הנשים (סוכה כח.), והמלך יכול לפטור את מי שירצה מן השעבוד. אף על גב דלפי הסברא הכל משועבדים, יכול* לפטור את [מי] שירצה. אבל מצות דרבנן, דקבלנו אנחנו ארבע כוסות בשביל נס הגאולה, אין חלוק בין נשים ובין אנשים, כיון שהכל היו באותו הנס, ולפיכך המצוה אף על הנשים. שלא נתן השם יתברך מצות סוכה לישראל בשביל שֶׁיָּשְׁבוּ בסוכות כשיצאו ממצרים, אבל עיקר המצוה כמו שאר מצות שנתן השם יתברך לישראל, רק שתלה טעם המצות במה שהושיב את ישראל בסוכות. וחילוק יש בין נתינת המצוה לישראל, וטעם* המצוה, שהרבה דברים יש להם טעם, ולא רצה השם יתברך לגזור אותם. לכך הטעם הוא דבר בפני עצמו, והמצוה דבר בפני עצמו, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (קידושין כט.). אבל גבי ארבע כוסות, שלכך תקנו חכמים בשביל הנס, והנס היה שוה לנשים כמו לאנשים.