"ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב" (פסחים צט:). פירוש, שמיסב במטה ושלחן כדרך בני חורין, זכר לחירות (רש"י ורשב"ם שם). ופירוש 'הסבה' מלשון ישיבה, כמו שתרגם (בראשית לז, כה) "וישבו לאכול" 'ואסתחרו', שהוא מלשון סבוב. וכן פירש רב האי גאון. ומפני שאמרו ז"ל (כתובות קיא.) כל ישיבה שאין בה סמיכה, עמידה טובה הימנה, ולפיכך צריך לסמוך, אבל לעולם הסבה מלשון ישיבה. ועוד, שלא היה נראה שיושב כדי לאכול אלא אם כן מסיב, כמו שדרך להסב לאכול על ידי סמיכה. ולכך נקט "עד שיסב", ולא אמר "עד שישב".
גבורות השם · פרק מ״ח, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.