ודוקא מצה גמורה אסור לאכול אותה. פירוש, מצה שיוצא בה לערב. אבל מצה עשירה, שאין יוצא בה, אין איסור לאכול. ומט' שעות ולמעלה אסור מצה עשירה. וכך פירש הרא"ש (פסחים פ"י סימן א) והטור (או"ח ר"ס תעא). ועל פי דרכים אלו אנו לומדים שמי שאין לו מצה גמורה כלל, כי אם מצה עשירה, אין מצוה כלל לאכול אותה. שאם היה מצוה לאכול מצה עשירה כשאין מצה אחרת, היה אסור אפילו מצה עשירה לאכול, שהרי ראוי להיות יוצא בה כשאין מצה אחרת.
גבורות השם · פרק מ״ח, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.