וכל אשר נזכר אחרון הוא יותר הפך ישראל ומתנגד להם; כי פלשת מצד שהם קרובים יותר אל ישראל, הם יראים יותר, ולכך הם מתנגדים יותר מן הרחוקים. ולפיכך אחר שאמר "שמעו עמים ירגזון" אמר "חיל אחז יושבי פלשת", וזהו מפני כי ישיבתם קרובה להם. ואחר כך "אז נבהלו אלופי אדום", שאלו יותר מתנגדים לישראל מצד עצמם, כמו שהתבאר. ואין כל כך אדום מתנגד לישראל בצד מה כמו עמון ומואב, שהרי על אלו נאמר (דברים כג, ד) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' לעולם". ואצל אלו זכר "אלופי אדום", "אילי מואב", כי התנגדות שלהם אינו טבעי, רק יש להם התנגדות בכחם העליון אשר יש להם, [ובזה] הם מתנגדים לישראל, וכח שלהם שייך דוקא לאלופים ולאילי הארץ. ואחר כך אמר "נמוגו כל יושבי כנען", שהיו יראים שיירשו ארצם, ולכך נאמר "נמוגו כל יושבי כנען". ומפני התנגדות זה אמר (שמות טו, טז) "תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן".
גבורות השם · פרק מ״ז, פ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.