ומה שאמרו במכלתא (שמות טו, יד) "אז נבהלו אלופי אדום", מפני שאמרו עכשיו יבאו לנקום (בראשית כז, מא) "וישטום עשו את יעקב על הברכות". "אילי מואב יאחזמו רעד", אמרו עכשיו יבאו לנקום (בראשית יג, ז) "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם". אל תאמר שבמכלתא רצה לומר שהיו יראים דבר זה ממש, רק כי מוכח דבר זה, כי עשו לעולם מתנגד ליעקב, כאשר ידוע מענין עשו שהוא תמיד שונא את יעקב. וזה אמרם שהיו יראים שיקחו את נקמתם "וישטום עשו את יעקב", שהוא מורה על האיבה* עצמית של עשו ליעקב. ומפני כך נאמר כאן "אז נבהלו אלופי אדום". וכן בעצמו מה שאמר "ויהי ריב וגו' ויפרדו איש מאחיו", מורה זה על הבדל עצמי. כמו שאמר במדרש (ב"ר מא, ו) "הפרד נא מעלי" (בראשית יג, ט), כשם שהפרדה אינה קולטת זרע, כך אי אפשר לאותו איש להתערב זרעו בזרע אברהם. וכל הדברים האלו סתרי חכמה מאד, כי מה שנפרדו זה מורה כי אינם מתחברים יחד.
גבורות השם · פרק מ״ז, פ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.