גבורות השם · פרק מ״ז, ס״ו

ואחר כך התחיל לומר (שמות טו, ג) "ה' איש מלחמה ה' שמו". כי אף על גב שאנו מספרים השבח שעשה מלחמה באויביו, אל תאמר כי השבח הוא מעוט ממדריגתו, כי הוא מתפעל, כמו הגבור שלוחם מלחמה, והוא מתפעל. ועוד, הגבור כאשר נוטה אל פעל זה, בפרט ללחום באויביו, לא יפעל עמו פעל אחר. אל תאמר שכך הוא אצל השם יתברך, שכאשר עושה מלחמה, שיהיה מסולק משאר דבר שמנהגו לעשות, לפרנס כל באי עולם. על זה אמר שאינו כך, כי "ה' שמו", כי שמו שהוא שם הויה, המורה על אמתתו, הוא תמיד עליו, כי אין המציאות שעשה יציאה מאמתת עצמו יתברך, ולפיכך אמר "ה' שמו". ועוד, שאל תאמר כי מפני כי הוא עושה מלחמה לנצח אויביו הוא מסולק מן הרחמים, ועל זה [אמר] "ה' שמו", לרחם על ברואיו. ולפיכך אין השירה הזאת מעוט שבח.