ובמכלתא (שמות טו, ב), רבי ישמעאל אומר, "זה אלי ואנוהו", וכי אפשר לאדם להנוות את קונו. אלא אנוה לו במצות וכו'. אבא שאול אומר, נדמה לו; מה הוא חנון ורחום, אף אתה חנון ורחום, עד כאן. ביאור זה, אבא שאול מפרש כי זהו הנוי כאשר האדם הולך בדרכי בוראו במדות המפוארות, וזה נוי של הקב"ה. כי מן האדם שהוא נאה במעשיו נראה בעולם נויו* והדרו של הקב"ה. שכבר אמרנו כי העלול הוא מורה על העלה, ולכך האדם שהולך בדרך קונו במדות שהם הדר, הוא הידור אל הקב"ה.
גבורות השם · פרק מ״ז, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.