ובפרק הפרה (ב"ק נ.), מעשה בבתו של רבי נחוניא חופר שיחין ומערות, שנפלה לבור גדול. ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה אמר להם שלום. שניה, אמר להם שלום. שלישית, אמר להם עלתה. אמרו לה, מי העלך*. אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי, וזקן אחד היה מנהיגו. אמרו לו, נביא אתה. אמר להם, לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אמרתי; דבר שאותו צדיק מצטער [בו], יכשל בו זרעו. אמר רבי אחא, אף על פי כן מת בנו בצמא, שנאמר (תהלים נ, ג) "וסביביו נשערה מאוד", מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה. רבי נחוניא אמר מהכא, (תהלים פט, ח) "אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו".
גבורות השם · פרק מ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.