"ויושע ה' ביום ההוא וגו'" (שמות יד, לא). במדרש (ילקו"ש ח"א רמז רמא), בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד עוזא שר של מצרים ואמר, אומה זו שאתה מוציא ממצרים דין יש לי עליהם. שאמרת (בראשית טו, יג) "כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה*", ועדיין לא עברו ארבע מאות שנה. אמר הקב"ה למיכאל, החזר לו תשובה, ושתק מיכאל. השיב הקב"ה ואמר לעוזא, יש לי ללמד זכות על בני. כלום נתחייבו בני שעבוד אלא בשביל דבור אחד שאמר אברהם (בראשית טו, ח) "במה אדע כי [אירשנה", ואמרתי לו (בראשית טו, יג) "ידוע תדע כי] גר יהיה זרעך [בארץ לא להם]". כלום אמרתי אלא (שם) "בארץ לא להם", וכבר גלוי וידוע כי מיום שנולד יצחק נעשו לגרים. באותה שעה הציל הקב"ה את ישראל מיד מצרים, לכך נאמר (שמות יד, לא) "ויושע ה' ביום ההוא וגו' מיד מצרים".
גבורות השם · פרק מ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.