ואלו שלשה מועדים נקראים זמני שמחה. כי כל הויה גורם שמחה, וכל הפסד גורם צער, כדכתיב (תהלים קד, לא) "ישמח ה' במעשיו", והפך זה (בראשית ו, ו) "ויתעצב ה' אל לבו". לכך השמחה הוא באלו הזמנים, שכלם הויית העולם, שבכל רגל ורגל יש דבר הויה בעולם; בפסח הוא הויית האביב, ובשבועות הוא הקציר, ובחג האסיף אסיפתה, הוא גם כן תקון התבואה, מביא אותה לבית שלא יהיה הפסד לה. לכן ראוי שיהיה בהם השמחה, כי הזמן שהוא להויה נקרא זמן של שמחה.
גבורות השם · פרק מ״ו, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.