אמנם עיקר הפירוש שנזכר יציאת מצרים אצל רבית יש להבין ממה שכתוב (ויקרא כה, לו) "אל תקח מאתו נשך ותרבית וחי אחיך עמך", כי מי שמלוה בלא רבית נותן חיים לאחר. וכיון שדבר זה נקרא חיות, כאשר מלוה לו ברבית הוא לוקח חיותו. ולפיכך נקרא הרבית "נשך", כמו הנחש הנושך וממית, כך הרבית נושך חיות של אדם. ולכך הרבית הוא הפך המעלה העליונה שזכו ישראל ביציאת מצרים, שהיו נבדלים מן ענין החומר, שאחר החומר נמשך המיתה וההעדר, וישראל זכו למעלה האלקית ביציאת מצרים, שהיו מתעלים על החומר, אשר אחריו נמשך המיתה וההעדר. ולפיכך כתיב (ויקרא כה, לז-לח) "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים".
גבורות השם · פרק מ״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.