גבורות השם · פרק מ״ד, ז׳

ואם יאמר [ה]אומר, דבר זה הוא טעם לחשיבות ישראל מכל האומות ממה שהצורה שלהם רחוקה מן החומר, ולפי זה יהיו המלאכים הנבדלים לגמרי, או השמים, יותר חשובים מן כל הנמצאים תחתונים. ולמה לא יאמר "אנכי ה' אלקי המלאכים העליונים", שבזה היה נראה רוממותו וגדולתו, כמו שיאמר (דברים י, יז) "אלקי האלקים ואדוני האדונים". אמנם אני אומר, כי כל האומר כי המלאכים הנבדלים הם יותר במעלה מן ישראל, שהם אדם באמת אשר נקראו "בנים" לו יתברך, אין רוח חכמים נוחה הימנו. ולא אקבל דברי מקצת אחרונים שאמרו מדעתם* ומסברתם, שהרי יהושע היה משתחוה למלאך ויפול על פניו (יהושע ה, יד), והביאו גם כן שאר ראיות. ואם אין זה מקומו, כי דבר זה נתבאר בספר דרך חיים בפירוש מסכת אבות, המסכתא המהוללה, ועוד לקמן בסוף הספר, מכל מקום אביא דבר אחד מדברי חכמים, והם דברי חכמה, כי ישראל הם עם קרובו מכל הנמצאים.