גבורות השם · פרק מ״ד, ט״ו

ועוד יש לך לדעת, כי התפילין שהם לישראל על הראש ועל הזרוע, הראש ששם השכל, שהוא מהות האדם, כי עיקר האדם הוא השכל. והזרוע שבו כחו, לכן נקרא "זרוע" על שם הזרוע והכח, וכדכתיב (דברים ט, כט) "ובזרועך הנטויה". ודבר שהוא כחו הוא עיקר מציאותו, כי חזקו וכחו הוא כח מציאותו, כי אשר אין לו כח, מציאותו חלש. ומפני כי השם נקרא על ישראל על מהות שלהם ועל מציאותם, לכך התפילין הם על הראש ועל הזרוע. ומזה תבין למה התפילין של ראש הם ארבע בתים, ותפילין של יד בית אחד (מנחות לד:). וזה כי המהות יש לו בחינות מחולקים לפי מה שהוא, אבל המציאות הוא אחד, ולפיכך כל הארבע פרשיות בבית אחד. וכן בתפילין דמרי עלמא. ואם כי הוא יתברך מהותו ומציאותו אחד, לא כמו שהוא בכל הנמצאים, מכל מקום הם בחינות מחולקים, יש תפילין של ראש ושל זרוע. כי ישראל הם עלולים מן השם יתברך מאמתתו וממציאותו, ולפיכך יש תפילין של ראש ושל יד. ובספר באר הגולה שם תמצא עוד דברים נעלמים בענין זה, עיין שם, כי אין להאריך כאן יותר.